יצרתם עם AI? מה באמת שלכם: זכויות יוצרים, פטנטים ובינה מלאכותית
הדין הישראלי טרם קבע מה שייך לכם כשאתם יוצרים או ממציאים בעזרת בינה מלאכותית, אבל הכיוון בעולם ברור: בלי אדם אין הגנה.
בארה"ב, יצירה שהמכונה הפיקה לבדה אינה מוגנת בזכויות יוצרים, ו"פרומפט" לבדו אינו הופך אתכם ליוצרים. בישראל, בית המשפט כבר קבע שמערכת AI אינה יכולה להירשם כממציאה של פטנט. מנגד, חוות דעת של משרד המשפטים קובעת שאימון מודלים על יצירות מוגנות יהיה לרוב מותר, כך שהיצירות שלכם עשויות לשמש לאימון גם בלי רשותכם.
המשמעות המעשית פשוטה: מה שתרמתם בעצמכם, ותיעדתם, הוא מה שתוכלו להגן עליו. וכדאי שהחוזים שלכם יגידו במפורש מי הבעלים של מה.
א. הדין הישראלי: מקוריות, יוצר ובעלות
חוק זכות יוצרים, התשס"ח- 2007 (להלן: "החוק"), מגן על "יצירה מקורית" שמקובעת בצורה כלשהי (סעיף 4(א)(1) לחוק). הוא אינו מגן על רעיון, אלא רק על דרך הביטוי שלו (סעיף 5 לחוק). לגבי בעלות, "היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה" (סעיף 33 לחוק).
בית המשפט העליון בישראל קבע בעניין Interlego שהמבחן למקוריות הוא יצירתיות, ולא די בהשקעה או בעבודה בלבד (ראה: ע"א 513/89 Interlego A/S נ( Exin-Lines Bros. S.A '.
ב. ארה"ב: בלי יוצר אנושי אין זכות יוצרים
Thaler v. Perlmutter. ב-18 במרץ 2025 אישר בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה את סירוב ה-Copyright Office לרשום תמונה שלפי המבקש נוצרה באופן עצמאי על ידי מערכת AI. בית המשפט קבע שהיוצר חייב להיות אדם (ראה: Thaler v. Perlmutter, No. 23-5233 (D.C. Cir. Mar. 18, 2025). הוא גם הדגיש שהכלל אינו שולל הגנה מיצירות שנעשו בסיוע AI, כל עוד היוצר הוא אדם.
ב-2 במרץ 2026 דחה בית המשפט העליון האמריקאי את הבקשה לדון בתיק , כך שבפועל, ההכרעה של בית המשפט לערעורים נותרה בתוקף.
עמדת ה- U.S. Copyright Office(מינואר 2025) בקשר עם הגנת תוצרי AI:
• מתי יש הגנה: תוצר מוגן רק כשאדם קבע בו מספיק יסודות ביטוי. למשל, כשיצירה אנושית ניכרת בתוצר, או כשאדם סידר או שינה אותו באופן יצירתי.
• הנחיות: בטכנולוגיה הקיימת, הנחיות לבדן אינן נותנות למשתמש שליטה מספקת כדי שייחשב ליוצר.
• שימוש ב- AI ככלי: שימוש ב-AI ככלי עזר אינו שולל הגנה.
• האם תוצר "גולמי" הוא הפקר? בארה"ב, תוצר בלי תרומה אנושית מספקת אינו מוגן בזכויות יוצרים. השימוש בו עדיין יכול להיות מוגבל:
ג. אימון מודלים על יצירות מוגנות
בישראל. ב-18 בדצמבר 2022 פרסם משרד המשפטים חוות דעת שלפיה, מלבד מקרים חריגים, אימון מכונה על תכנים מוגנים מותר (ראה: https://www.gov.il/BlobFolder/legalinfo/machine-learning/he/machine-learning.pdf) . ברוב המקרים מדובר בשימוש הוגן (סעיף 19 לחוק). בחלק מהמקרים חלים גם השימוש האגבי ביצירה (סעיף 22 לחוק) וההעתקה הזמנית (סעיף 26 לחוק).
בארה"ב: Bartz v. Anthropic. ב-23 ביוני 2025 קבע בית המשפט הפדרלי בצפון קליפורניה שתי קביעות (ראה: Bartz v. Anthropic PBC, No. 24-cv-05417 (N.D. Cal. June 23, 2025), Order on Fair Use):
• אימון: אימון מודל השפה של Anthropic על ספרים היה שימוש "טרנספורמטיבי במיוחד", ולכן מהווה שימוש הוגן. גם סריקת ספרים שנרכשו כדין הוכרה כשימוש הוגן.
• פיראטיות: הורדת עותקים פיראטיים ושמירתם בספרייה קבועה לא הוכרו כשימוש הוגן.
בעקבות זאת נחתמה פשרה ייצוגית של 1.5 מיליארד דולר, כ-3,000 דולר ליצירה. בית המשפט אישר אותה סופית ב-20 ביולי 2026, וחייב את Anthropic להשמיד את הקבצים הפיראטיים. המסר: גם כשהאימון עצמו מותר, מקור הנתונים קובע.
ד. כשהתוצר מעתיק יצירה של אחר
גם אם האימון מותר, השימוש בתוצר הוא עניין נפרד. חוות הדעת של משרד המשפטים מבהירה שהיא אינה מגינה על תוצר שמפר בעצמו זכויות יוצרים, וכל מקרה כזה ייבחן לגופו.
לפי הדין הישראלי:
• הפרה: מי שעושה ביצירה פעולה השמורה לבעל הזכות בלי רשותו מפר את זכות היוצרים, אלא אם הפעולה מותרת לפי פרק ד' לחוק, למשל כשימוש הוגן (סעיף 47 לחוק).
• זכות מוסרית: ליוצר יש זכות ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים, ושלא יוטל ביצירתו פגם ולא ייעשה בה סילוף או שינוי שיש בהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו (סעיף 46 לחוק).
• פיצוי: בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק, עד 100,000 ש"ח לכל הפרה, של זכות יוצרים או של זכות מוסרית (סעיף 56 לחוק).
השימוש בכלי AI אינו מגן מפני תביעה כזו.
ה. אירופה בקצרה
חוק ה-AI האירופי: מאז 2.8.2025, ספקי מודלי AI לשימוש כללי חייבים לקבוע מדיניות לעמידה בדיני זכויות היוצרים, ובכלל זה לכבד הסתייגויות (opt-out) של בעלי זכויות. עליהם לפרסם סיכום של התוכן ששימש לאימון המודלים. החובות חלות על ספקי המודלים, לא על המשתמשים.
ו. פטנטים: AI אינו יכול להיחשב "ממציא"
ישראל: פרשת DABUS. ד"ר סטיבן תאלר הגיש שתי בקשות פטנט, וציין בהן מערכת AI בשם DABUS כממציאה היחידה. ב-15.3.2023 סירב רשם הפטנטים לרשום את הבקשות. ב-31.12.2025 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את הערעור (ראה: עש"א (מחוזי ת"א) 33353-05-23 ד"ר סטפן ל. ת'אלר נ' רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר). נקבע ש"ממציא" לפי חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, הוא אדם, ושבעלות במכונה אינה מקנה זכות לבקש פטנט.
מה לא נקבע:
• הרשם הבהיר שהחלטתו "איננה עוסקת בשאלה איזו מעורבות אנושית נדרשת על מנת שאדם ייחשב כממציא באמצאה שנעשתה בסיוע של מכונה". בית המשפט קבע שלא היה צורך לדון בכך.
• הדין בישראל אף אינו מחייב לציין את שם הממציא בבקשה.
לכן, בשלב זה לא קיימת קביעה בדין הישראלי לגבי היקף התרומה האנושית הנדרשת.
בעולם:
• בריטניה: בית המשפט העליון קבע ב-20.12.2023 שממציא חייב להיות אדם (ראה: https://supremecourt.uk/uploads/uksc_2021_0201_judgment_3f445a5dc7.pdf) .
• ארה"ב: לפי הנחיות משרד הפטנטים (מנובמבר 2025), ה- AI הוא כלי, כמו ציוד מעבדה. השאלה היא האם האדם הגה את ההמצאה לפי המבחן הרגיל (ראה: https://www.federalregister.gov/documents/2025/11/28/2025-21457/revised-inventorship-guidance-for-ai-assisted-inventions )
המלצות שלנו אליכם - היוצרים
1. תעדו: שמרו הנחיות, טיוטות, גרסאות ועריכות. זו הראיה לתרומה האנושית שלכם.
2. הוסיפו שכבה אנושית ממשית: בחירה, סידור, עריכה וחומר מקורי משלכם. הנחיה לבדה כנראה לא תספיק.
3. קראו את תנאי השימוש של כלי ה-AI בו אתם משתמשים: בדקו מה הם קובעים לגבי בעלות, שימוש מסחרי ושימוש בתכנים שאתם מעלים.
4. אל תבקשו מה-AI להעתיק: הימנעו מהנחיות שמבקשות לשחזר יצירה מסוימת, דמות מוגנת או צילום של אחר. בדקו תוצרים חשודים, למשל בחיפוש תמונה הפוך.
5. אל תבטיחו ללקוח יותר ממה שיש לכם: אם השתמשתם ב-AI, אל תתחייבו לבעלות בלעדית ומלאה.
המלצות לחברות עסקיות
1. הסכמים עם פרילנסרים: נזכיר כי ביצירה מוזמנת, הבעלים הראשון הוא היוצר, אלא אם הוסכם אחרת (סעיף 35(א) לחוק). אנו מציעים להוסיף סעיף המחאה מפורש, וסעיף AI שכולל:
• חובת גילוי על שימוש ב-AI.
• רשימת כלים מותרים.
• הצהרה שלא שולבו חומרים של צד שלישי.
• סעיף שיפוי.
2. הסכמים עם עובדים: המעסיק הוא הבעלים של יצירת עובד שנוצרה לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם הוסכם אחרת (סעיף 34 לחוק). כדאי לעגן גם את כללי השימוש ב-AI.
3. מדיניות AI פנימית: קבעו אילו כלים מאושרים, ואילו תכנים אסור להעלות אליהם (מידע סודי, מידע אישי, יצירות של אחרים).
4. מו"פ ופטנטים: תעדו מי הגה כל רכיב בהמצאה ומה היה תפקיד ה-AI. אל תציגו את ה-AI כממציא.
5. אימון מודלים:
• הימנעו ממקורות פיראטיים.
• שימו לב לסייג הישראלי לגבי מאגרים צרים.
• אם אתם פועלים באיחוד האירופי, בדקו את חובות ה-AI ACT.
עובדים עם AI ורוצים לוודא שהיצירות, ההמצאות וההסכמים שלכם מוגנים? קבעו שיחת בדיקה קצרה עם המשרד: טלפון 03-6508064 | office@jcatlaw.com
המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, נכון למועד פרסומו (נובמבר 2026), ואינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני. הדין הזר המתואר אינו מחייב בישראל, והתחום מתפתח במהירות. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני שימוש מסחרי ביצירות שנוצרו בעזרת AI, לפני הגשת בקשת פטנט או לפני חתימה על הסכם בנושא.



תגובות