השפעתה של ה"כלכלה השיתופית" - האם נהגים המספקים שירותי נסיעה באמצעות האפליקציה החברתית של


Depositphotos_12613389_xs.jpg

חברות UBER ו-Lyft מתמודדות בימים אלה בפני תביעות דומות בבתי המשפט בארה"ב (Cotter v. Lyft, 13-cv-04065-VC (N.D. Cal. Mar. 11, 2015), ו-O’Connor v. Uber Techs., C-13-3826 EMC (N.D. Cal. Mar. 11, 2015)). השאלה המשפטית הנידונה היא האם יש מקום להכיר בנהגים המספקים שירותי נסיעה באמצעות האפליקציות של חברות אלו, כ"עובדים" לכל דבר ולא כ"קבלנים חיצוניים" כפי שטוענות החברות.

לכאורה, חלק מהגדרות הקלאסיות של "עובד" אינן חלות במקרה זה על אותם נהגים, בין היתר, בשל העובדה שהנהגים מספקים את רכבם האישי (ולא של החברה) וכי היקף עבודתם נקבע לפי רצון הנהגים בלבד. אולם, כל אחת מן החברות רשאית לבטל ולהפסיק, ללא הגבלה ולפי שיקול דעתה, את זכאות הנהגים לספק את השירות או להשעות אותם במידה ולא צייתו או יצייתו לדרישותיה.

חשוב להדגיש, כי להגדרת הנהגים כ"עובדים" או כ"קבלנים חיצוניים" השלכות משמעותיות. כ"עובדים" הנהגים יהיו זכאים להחזר הוצאות נסיעה, לרבות דלק ותחזוקת רכב. יתרה מזאת, אם אותם נהגים יוגדרו כ"עובדים" ניתן יהיה לדרוש זכויות סוציאליות המגיעות לעובדים, כגון: פיצויים, פנסיה, ביטוח מקצועי ועוד.

בשני המקרים, השופטים הגיעו לאותה מסקנה לפיה המבחן הקיים להגדרתו של ה"עובד" המתאים למבנה השוק העסקי המסורתי, איננו מתאים במבנה הכלכלה השיתופית (Sharing Economy) המתפתחת בימינו.

על כך אמר השופט במקרה של UBER:

"The application of the traditional test of employment—a test which evolved under an economic model very different from the new “sharing economy”—to Uber’s business model creates significant challenges….It is conceivable that the legislature would enact rules particular to the new so-called “sharing economy.” Until then, [the court] is tasked with applying the traditional multifactor test".

מקור: רויטרס (http://www.reuters.com/article/2015/03/11/lyft-drivers-idUSL1N0WD2ME20150311)

לקריאת פסקי הדין:

http://digitalcommons.law.scu.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1934&context=historical

http://digitalcommons.law.scu.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1935&context=historical