ארבעה עיצומים במאות אלפי שקלים בתוך ארבעה חודשים: הרשות להגנת הפרטיות אוכפת לפי תיקון 13, ומה לבדוק בעסק שלכם
ב-22 באוקטובר 2026 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות כי הטילה עיצום כספי בסך של 256,000 ש"ח !! על מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ("מנורה מבטחים"), בשל העובדה שמנורה מבטחים דיווחה על אירוע אבטחה חמור באיחור של משבועיים על אירוע שבו נחשף מידע אישי של מבוטחים בפני סוכן ביטוח שלא היה מורשה לעיין בו. הרשות הבהירה כי חובת הדיווח אינה מותנית בהשלמת תחקור פנימי או בזיהוי מקור הכשל (ראו: https://www.gov.il/he/pages/menora-221026) .
עיצום זה מהווה את העיצום הרביעי שהרשות פרסמה רק מאז יולי 2026, וכבר אפשר לזהות דפוס ברור: הרשות לא מענישה על עצם הדליפה. היא מענישה על מה שלא נעשה מסביב לה: דיווח שהגיע מאוחר, טופס באתר שאסף פרטים בלי הודעת יידוע, ספק שלא תועד כ"מחזיק" ונוהל אבטחה חסר (בהמשך המאמר: מה נקבע בכל החלטה, איך מחשבים עיצום ומה כדאי לכם לבדוק כבר החודש). סכומי העיצום נקבעו לפי הנוסחאות המופיעות בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ("חוק הגנת הפרטיות"), ובכל מקרה העיצום הכולל לא עולה על 5% ממחזור העסקאות השנתי (ראו המדריך לתיקון מס' 13 שפרסמה הרשות: https://www.gov.il/he/pages/guide_tikon13_professional).
מה השתנה בתיקון מס' 13
תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025. מה שחשוב לכם כבעלי עסק לדעת:
• סכומים לפי נוסחה: הרשות רשאית להטיל עיצומים כספיים בעצמה, בסכומים שנקבעים לפי סוג ההפרה, גודל ותוכן המידע במאגר ורמת האבטחה שלו.
• הפחתות ותקרות: הרשות רשאית להפחית את העיצום, לבקשת המפר, בשיעור מצטבר של עד 70%. לעסקים קטנים (מחזור שנתי של 4-10 מיליון ש"ח) ולעסקים זעירים (עד 4 מיליון ש"ח) נקבעו תקרות. ובכל מקרה העיצום הכולל לא יעלה על 5% ממחזור העסקאות השנתי.
• התראה מינהלית: באפריל 2026 פורסמו תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית), התשפ"ו-2026. הן מאפשרות לרשות להסתפק בהתראה במקום בעיצום, אבל רק בארבע נסיבות מוגדרות: (1) הפרת הוראה חדשה בחוק הגנת הפרטיות או בתקנות שניתן להטיל בגינה עיצום כספי, בשלושת החודשים שממועד כניסתה לתוקף. (2) הפרה ראשונה של הוראות מסוימות בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז–2017. (3) הפרת הוראה לאחר שינוי מדיניות אכיפה לחומרה בעניינים שקודם לכן לא ננקטו בגינם פעולות אכיפה – עד שישה חודשים לכל היותר. ו/או (4)הפרת הוראה שיש לגביה חוסר בהירות – עד שישה חודשים לכל היותר. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי הקלה זו אינה אוטומטית: בפרשת הקרטינג (המופיעה בהמשך), הרשות סירבה לתת התראה, כי התנאים לא התקיימו.
ארבעת העיצומים שפורסמו עד היום
1. קופת חולים מאוחדת, 256,000 ש"ח (21.7.2026). תקלה במערכת דיגיטלית אפשרה למבוטחים לצפות במידע רפואי של קרובי משפחה. הקופה ידעה על האירוע כבר בנובמבר 2025, אבל דיווחה לרשות רק ב-27.1.2026. הרשות קבעה הפרה בגין אי-דיווח מיידי על אירוע אבטחה חמור לפי תקנה 11(ד) לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) (ראה: https://www.gov.il/he/pages/21072026-1).
2. א.ד קרטינג חוצות, 12,000 ש"ח (5.8.2026). הפרת חובת היידוע בעת איסוף מידע אישי - בעקבות תלונה של לקוחה אחת, בגין טופס הרשמה מקוון שבו נדרש למלא מספר זהות, תאריך לידה, טלפון, עיר מגורים ופרטי ילד קטין, מבלי שההודעה עמדה בדרישות היידוע הקבועות בסעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות. מדיניות פרטיות מלאה עלתה לאתר רק אחרי שהבירור נפתח. העיצום עמד במקור על 20,000 ש"ח והופחת. הרשות דחתה את הטענות שמדובר ב"זוטי דברים" ושהחברה פעלה בתום לב (ראה: https://www.gov.il/he/pages/carting ).
3. עיריית בית שמש, 64,000 ש"ח (16.9.2026). העיצום הכספי הוטל בתום הליך בירור מנהלי בעקבות אירוע אבטחת מידע חמור במערכת ה-GIS העירונית, שבמסגרתו נחשף מידע אישי ורפואי של כ-4,600 תושבים, ולאחר שנקבע כי העירייה הפרה את תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז–2017. העיצום לא הוטל על החשיפה עצמה. הוא הוטל על ביצוע שתי הפרות: ספק שהייתה לו גישה למאגר במשך כמעט שנתיים לא צוין כ"מחזיק" במסמך הגדרות המאגר (תקנה 2(א)(7)), ונוהל האבטחה לא הסדיר את ההתקשרות עם גורמים חיצוניים (תקנה 15(א)(3)). העיצום נקבע על 40,000 ש"ח לכל הפרה, והופחת ב-20% (ראה: https://www.gov.il/he/pages/fine-160926 ).
4. מנורה מבטחים, 256,000 ש"ח (22.10.2026). סוכן ביטוח קיבל בטעות גישה לדוח עם מידע על 138 מבוטחים של סוכן אחר. החברה ידעה על כך כבר ב-12.11.2025, אבל דיווחה רק ב-27.11.2025 באיחור של 15 יום בלבד (ראו: https://www.gov.il/he/pages/menora-221026).
5. הטכניון (26.10.2026). הרשות להגנת הפרטיות קבעה כי הטכניון הפר את הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) החלטת הרשות התקבלה בתום הליך פיקוח מנהלי לבדיקת נסיבותיו של אירוע אבטחת מידע חמור שהתרחש לפני מספר שנים ואשר במסגרתו זוהתה חדירה בלתי מורשית למערכות הארגון. אין פרסום על עיצומים. (ראה: https://www.gov.il/he/pages/technion-261026 ).
לקח ראשון: "מיידי" זה מיידי
שני העיצומים הגבוהים ביותר הוטלו בגין אותה הפרה: דיווח מאוחר.
במקרה של מנורה מבטחים טענה החברה שחובת הדיווח קמה רק אחרי שהבירור הפנימי מסתיים ומקור הכשל מזוהה. הרשות דחתה את הטענה: החובה קמה ברגע שנודע על האירוע, ואפשר להגיש דיווח ראשוני גם כשהתמונה חלקית ולהשלים אותו בהמשך. הרשות דחתה גם את הטענה שהמידע הוצג בתת-מערכת נפרדת ברמת אבטחה בסיסית. לפי הרשות, הצגת המידע במערכת טכנולוגית נפרדת לא משנה כשלעצמה את רמת האבטחה של המאגר שממנו נשלף.
לקח שני: הטופס באתר הוא נקודת חשיפה
לפי סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, כל פנייה לאדם עבור קבלת מידע אישי לגביו חייבת לכלול את הפרטים הבאים: אם חלה עליו חובה חוקית למסור את המידע או שהמסירה תלויה בהסכמתו, ומה התוצאה אם לא יסכים; המטרה שלשמה מבוקש המידע; למי יימסר המידע ולאילו מטרות; וזכות העיון וזכות התיקון.
העיצום על הפרה כזו מחושב לפי 50 ₪ לכל אדם שפנו אליו (100 ש"ח במידע בעל רגישות מיוחדת), ולא פחות מ-30,000 ש"ח לכל הפרה. בנוסף, החוק מאפשר לתבוע פיצוי של עד 10,000 ש"ח בלי הוכחת נזק על פנייה בלי ההודעה שסעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות דורש ומחייב.
לקח שלישי: הספקים הם חלק מהמאגר
עיריית בית שמש טענה שמדובר ב"פער מנהלי בתום לב", כי התיקון נכנס לתוקף שבוע לפני האירוע. הרשות דחתה את הטענה, כי לגופים הייתה שנה שלמה להיערך. הרשות גם קבעה שלא מספיק נוהל כללי שמפנה להסכמים עם הספקים. הנוהל עצמו צריך להסדיר את מטרות השימוש, סוגי המידע, הגישה ומשך ההתקשרות.
על הנושא הזה כתבנו גם במאמר ספקי ענן בינלאומיים כבר לא מגנים עליכם מפני הרשות.
איך מחושב עיצום, ומה מפחית אותו
אי-דיווח על אירוע אבטחה חמור במאגר ברמת אבטחה גבוהה מתומחר ב-320,000 ש"ח. המאגר של מנורה מבטחים כולל מידע על כשני מיליון בני אדם, ולכן הסכום הוכפל והעיצום הבסיסי הועמד על 640,000 ש"ח. הרשות הפחיתה 60%: 20% כי לא היו הפרות קודמות בחמש השנים האחרונות, 30% כי החברה הפסיקה את ההפרה מיוזמתה ודיווחה עליה, ו-10% כי מינתה ממונה על הגנת הפרטיות כדין. התוצאה: 256,000 ש"ח.
נסיבות ההפחתה שבתוספת החמישית לחוק:
• אין הפרות קודמות: 20% אם לא הוטל עיצום על אותה הוראה בחמש השנים שקדמו להפרה, או 10% אם בשלוש השנים שקדמו לה.
• הפסקה ודיווח: 30% אם המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה.
• מניעת הישנות: 20% על צעדים למניעת הישנות ולהקטנת הנזק.
• ממונה הגנת פרטיות: 10% אם המפר חייב במינוי ממונה ומינה אותו בפועל (לא חל על גוף ציבורי או על מי שעוסק בסחר במידע).
• פיצוי: עד 30% אם שולם או נפסק פיצוי בשל אותן הפרות.
רשימת בדיקה עבורכם ל-30 הימים הקרובים
1. נוהל דיווח: קבעו מי מחליט שאירוע הוא "חמור", ותוך כמה שעות. הכינו תבנית לדיווח ראשוני לרשות להגנת הפרטיות. אם קרה לכם אירוע, ראו לעניין זה את מאמרנו - פרצו לכם למאגר המידע? מה עושים.
2. טפסים ומדיניות פרטיות: מפו כל טופס באתר ובאפליקציה, ובדקו שלצדו מופיעה הודעה עם כל רכיבי סעיף 11, ושמדיניות הפרטיות באמת זמינה באתר.
3. מסמך הגדרות המאגר: ודאו שכל ספק שיש לו גישה למאגר רשום בו כ"מחזיק".
4. נוהל אבטחה והסכמי ספקים: הנוהל צריך לפרט את מטרות השימוש, סוגי המידע, הגישה ומשך ההתקשרות עם כל גורם חיצוני.
5. ממונה הגנת פרטיות: אם חלה עליכם חובת מינוי, מנו ממונה. מינוי כזה גם עשוי לזכות בהפחתה של 10% אם יוטל עיצום (ההפחתה לא חלה על גוף ציבורי או על מי שעוסק בסחר במידע).
6. פיקוח רוחב: בדצמבר 2025 הודיעה הרשות להגנת הפרטיות על פיקוחי רוחב במגזרים חדשים, ובהם רשויות מקומיות, חברות סחר אונליין ואפליקציות בשימוש נפוץ (ראה: https://www.gov.il/he/pages/new_broad_enforcement). אם אתם פועלים בתחומים האלה, כדאי להיות מוכנים לפנייה.
השורה התחתונה
תיקון מס' 13 הפך חובות שנראו טכניות לסיכון כספי מדיד. הסכומים עד עכשיו צנועים יחסית, אבל הנוסחאות גדלות מהר עם גודל המאגר ורגישות המידע. מי שמתעד, מדווח בזמן ומסדיר את הספקים מראש, ישלם פחות. מידע נוסף על התחום תמצאו בעמוד פרטיות ו-GDPR באתר המשרד.
רוצים לדעת אם העסק שלכם היה עומד בבירור של הרשות? קבעו בדיקת חשיפה לתיקון 13 עם המשרד: טלפון 03-6508064 | office@jcatlaw.com
המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, נכון למועד פרסומו (נובמבר 2026), ואינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני. סכומי העיצום המובאים כאן הם לפי המדריך המקצועי של הרשות, והם עשויים להתעדכן. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין.



תגובות