הבינה המלאכותית Artificial Intelligence (ה-AI) יצרה ויוצרת מהפיכה אמיתית בעולמנו באספקטים רבים בחיינו בקצב מהיר. השימוש בבינה המלאכותית מסייע במקומות העבודה (מהחלפת עבודה מעובדים אנושיים למערכות AI או ככלי בסינון מועמדים לעבודה ועוד), ביצירת יצירות אומנות מורכבות וייחודיות (ואז נשאלות שאלות בדבר הבעלות של היצירות וזכות השימוש בהן), ההתפתחות הטכנולוגית של חברות, ועד לקביעת דירוג האשראי שלנו. כאמור, מערכות אלה כגון: ChatGPT, Bard, Midjourney, ואחרים, מעצבות את חיינו כבר עכשיו.
עקב המשך התקדמות והשימוש במערכות בינה מלאכותית, והחששות הנובעות מהשימוש בהן, עלינו לבחון את הסוגיות האתיות והמשפטיות הקשורות בשימוש במערכות אלה. מאמר זה יבחן את הנושאים המרכזיים הקשורים בשימוש בבינה המלאכותית בדגש על שקיפות, הוגנות, דיוק ואמינות, פרטיות ואבטחת מידע, אחריות וזכויות קניין רוחני, וננסה לספק תובנות בקשר עם ניהול הסיכונים הקשורים בכך, לרבות הצלחת ההטמעה של מערכות אלה בחיינו, כדלקמן:
1. שקיפות: התנאי הראשון ההכרחי לבניית האמון של המשתמשים והאמינות של מערכות הבינה המלאכותית בפני המשתמשים היא השקיפות. על מערכות הבינה המלאכותית לספק למשתמשים שקיפות והבנה של המערכת. שקיפות ניתן להשיג, בין היתר, באמצעות הסברים על התוצאות המופקות והבטחת השקיפות לגבי אופן עיבוד והשימוש במידע המופק.
2. הוגנות ואי אפליה: הקפדה על הוגנות ואי-הפליה היא קריטית ביישומי הבינה המלאכותית, לרבות כאשר מערכות ה-AI מנוצלות במקומות העבודה ובמערכות דירוג אשראי. על מנת להשיג מטרה זו, הארגונים חייבים לפתח וליישם מדיניות המקדמת הוגנות בתהליכי קבלת ההחלטות של האלגוריתמים. ניתור שוטף וקבוע של מערכות ה-AI עשוי לזהות ולתקן כל הטיה פוטנציאלית של אפליה או היעדר הוגנות העשויות לקרות. בנוסף, השימוש במידע מגוון ובצוותים רב-תחומיים במהלך תקופת פיתוח מערכת ה-AI עשויים לסייע בקבלת תוצאות הוגנות, ולמנוע או לצמצם משמעותית תוצאות מפלות או טענות על אפליה.
3. דיוק ואמינות: הדיוק והאמינות של מערכות הבינה מלאכותית קריטיים ומהווים הגורמים העיקריים להצלחה בשימוש ובהטמעה של מערכות ה-AI בחיינו. האלגוריתמים של מערכות ה-AI חייבים להיות מדויקים ולספק מידע אמין ולא מוטה על מנת להבטיח דיוק ותוצאות עקביות. אבחנה ותיקון "הזיות" של הבינה המלאכותית (לדוגמה, כשלונו של Bard ביום השקתו עקב הצגת תוצאות שגויות; להרחבה ראו מאמר קודם בנושא: https://www.jcatran-law.com/post/chatgpt-%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%91-%D7%A9%D7%9D-%D7%94%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95), הינם חלק הכרחי מהתהליך של פיתוח מערכות אמינות ומדויקות. על כן, מומלץ לבצע בדיקות קפדניות של המערכת באופן סדיר ולהשתמש בנתונים מגוונים כדי להבטיח אמינות ודיוק המידע, בכדי לזהות ולתקן שגיאות ו"הזיות". כל אלה, יגבירו את הדיוק והאמינות של מערכות הבינה המלאכותית.
4. פרטיות ואבטחת מידע: השמירה על הפרטיות ואבטחת המידע הינם אחד הנושאים החשובים והקריטיים ביותר במאה ה-21 וכמובן בעידן ה-AI. על הגופים המשתמשים ו/או המפתחים מערכות AI החובה לציית להוראות ההגנה על הפרטיות, כגון GDPR (באירופה), CCPA (בקליפורניה, ארה"ב) ו/או חוקי הגנת הפרטיות בישראל, וליישם מנגנוני אבטחה מתאימים במטרה לשמור על המידע האישי של המשתמשים. על החברות המספקות מערכות בינה מלאכותית החובה ליישם טכניקות המגבירות את השמירה של פרטיות המשתמשים, כגון אנונימיות ושמירה על מאגרי מידע. כמו כן, יש להעניק למשתמשים את היכולת לשלוט על המידע שלהם ועל הארגונים לאמץ שיטות עבודה מתאימות בקשר עם האיסוף, העיבוד והשמירה על המידע האישי וקבלת הסכמה מתאימה מהמשתמשים, בהתאם להוראות הדין.
5. אחריות וניהול סיכונים: לצד עליית השימוש במערכות בינה מלאכותית, על החברות המפתחות מערכות אלה קמה אחריות בגין תוצאות מערכות ה-AI שלהן. על כן, הכרחי שכל חברה הפועלת בתחום ליצור מדיניות והנחיות ברורות לשימוש במערכות הבינה המלאכותית שלה, לרבות הגדרת גבולות ברורים בקבלת החלטות אוטומטיות והחדרת פיקוח אנושי. כמו כן, יש ליישם אסטרטגיות ניהול סיכונים אפקטיביות, על מנת להקטין את החשיפה מפני סיכונים פוטנציאליים, לרבות הטיות, השלכות לא צפויות וכשל של המערכות ויש לקיים ביקורות תכופות, היערכויות וניתור מתמשך, על מנת לזהות ולנהל את הסיכונים באופן אפקטיבי ונכון.
6. קניין רוחני: הבינה המלאכותית מביאה עמה אתגרים רבים בקשר לזכויות הקניין הרוחני (ראו התמונה שבכותרת שהופקה באמצעות תוכנת ה-AI בשם Midjourney). כל משתמש במערכת AI נדרש להתמודד עם המורכבויות הקשורות בבעלות על יצירותיו ובהגנה על תוצרי עבודה המופקים באמצעות הבינה המלאכותית. האם היצירה האומנותית המופקת ב-Midjourney שלי או של הפלטפורמה? האם שימוש בקוד שהופק על ידי ChatGPT מותר לשימוש כחלק מהתוכנה של החברה? האם ניתן למכור לצד שלישי תוכנה המורכבת מקוד של קוד בינה מלאכותית המגיע ממקור פתוח (Open Source)? ועוד שאלות משפטיות רבות. קביעת הנחיות והגבלות ברורות בקשר עם הבעלות על הקניין הרוחני, אופן והיקף רשיונות השימוש (Licensing) הניתנים והשימוש במודלים ובמידע של הבינה המלאכותית, עשוי לסייע בהגנה על זכויות הקניין הרוחני ולתמרץ יזמות בתחום.
לסיכום, ככל שהבינה המלאכותית ממשיכה לעצב את עולמנו, נהיה יותר ויותר קריטי להתמודד עם האתגרים של שקיפות, הוגנות, דיוק ואמינות, פרטיות ואבטחת מידע, אחריות וקניין רוחני. על הארגונים לקדם שיטות עבודה ראויות ואפקטיביות, אימוץ אסטרטגיות ניהול סיכונים ועמידה ברגולציה על מנת להבטיח את המשך השימוש בבינה המלאכותית. תעדוף של אספקטים אלה, יאפשר לנו לרתום את הפוטנציאל הגלום בבינה המלאכותית, תוך כדי שמירה על זכויות הפרט, יכולות וקידום העבודה וחיי הרווחה של כולנו.
משרדנו, יוסי כתראן משרד עורכי דין JC Law Office, המתמחה בתחומי הטכנולוגיה, האינטרנט והפרטיות מסייע ללקוחותינו הפועלים בתחום הבינה מלאכותית. נשמח לסייע ולייעץ גם לכם, בכדי להבטיח את הקטנת החשיפה המשפטית שלכם ובפיתוח, בניה, מכירה ו/או שימוש במערכות ה-AI על מנת שיהיו אמינות ומתאימות לעקרונות שלעיל ולהוראות הדין.
ליצירת קשר: Office@jcatlaw.com או במשרד: 03-6508064