בימים אלה גובר השיח והשימוש בצ'אטבוטים (כגון: ChatGPT) ובתוכנות בינה מלאכותית אחרות. במאמר זה אסביר כיצד תוכנות אלה עשויות לפגוע בפרטיות ובשם הטוב/המוניטין של כולנו.
בואו ניקח דוגמה. אם מישהו יפרסם עליכם שקרים זדוניים בעיתון, באינטרנט ו/או ברשתות החברתיות תהיה פגיעה בשם הטוב. נוכל להגיש תביעות לשון הרע והוצאת דיבה וכו'. אך מה יקרה אם תוצאת השאלה לצ'אטבוט "מי זה ישראל ישראלי?" (שם בדוי) תספק מידע שלילי, שקרי, מיני וכד' (בהתאם לתוכן המופק על ידי הצ'אטבוט) העלול לפגוע במוניטין או בשמו הטוב?
אז נכון שתוכנות ה-AI (כמו מידג'ורני) והצ'אטבוטים מבוססי ה-AI (כגון ChatGPT) הם כלים נהדרים שישנו את הדרך שבה אנחנו עובדים וחיים. אך האם הם יכולים "להמציא" מידע?
ובכן, כן. הם יכולים.
רק לפני שבוע, Prabhakar Raghavan סגן נשיא בכיר בגוגל (שבעצמה פיתחה מתחרה ל-ChatGPT בשם Bard), הזהיר את הציבור מפני בעיה ידועה בצ'אטבוטים של בינה מלאכותית (AI) שמעט מאוד מכירים: הם עשויים ל"הזות" (hallucinate) בתשובות שהם מספקים. הכוונה ב"הזיות" היא לתופעה שכלי AI מספק מענה שידוע לבני האדם שהינו שגוי.
הדוגמה הכי טובה לכך הייתה בערב ההשקה של Bard על ידי Google רק לפני שבוע. הצ'אטבוט Bard טען שה-JWST היה הטלסקופ הראשון שצילם תמונות של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, למרות שהתמונה הראשונה הופקה על ידי ה-Very Large Telescope בשנת 2004, כמעט שני עשורים לפני ש-JWST החלה את עבודתה.
לפי פיטר אלן, המייסד השותף של Got It AI, ChatGPT הוזה בערך 15 או 20 אחוז מהזמן. לשיטתו, "הזיות" בינה מלאכותית מתרחשות בצורות שונות ועשויות להיות חוויות חזותיות, שמיעתיות או חושיות אחרות ולהיגרם ממגוון גורמים, כגון: שגיאה בנתונים המשמשים לאימון המערכת או סיווג ותיוג שגויים של הנתונים, שגיאות בתכנות שלהם, הכשרה לא מספקת או חוסר יכולת של המערכות לפרש נכונה את המידע שהן מקבלות או את הפלט שהן מתבקשות לתת.
כאשר אנו עוסקים בפרטיות ופגיעה במוניטין, ה"הזיות" המעניינות אותנו הן אלו שעשויות להשפיע עלינו. מה נעשה כאשר ניתקל בשקרים/עיוותים לגבי חיינו המופקים על ידי צ'טבוטים של AI? לנו אין מושג כיצד ומהיכן המידע הזה מופק, או איך למחוק או לערוך את המידע השקרי הזה עלינו. בין זכויותינו להגנת הפרטיות, קיימת "הזכות להישכח" (The Right to be Forgotten) המאפשר לנו לפנות לבעל המידע ולבקש ממנו למחוק או לתקן את המידע השגוי או המיושן והלא רלבנטי. איך בדיוק נשמור על זכויות אלה בהקשר של צ'אטבוטים מבוססי AI?
נקח עוד דוגמה. כאשר אנו מחפשים אדם/איש מקצוע כלשהו באינטרנט באמצעות מנוע חיפוש (Google, Bing וכד'), אנו מקבלים מקורות צד שלישי לבחירה, המקושרים על ידי מנוע החיפוש. אנחנו בוחנים את המידע, משווים מקורות ובוחרים את המקור שנחשב הכי אמין ולגיטימי מבחינתנו. אולם, מה יקרה אם נשתמש בצ'אטבוטים לכל דבר ועניין, כולל גילוי עובדות?
לכן, הפוטנציאל לפגיעה במוניטין של חברה ו/או בשם הטוב של אנשים פרטיים ומפורסמים כאחד, עקב השימוש הגובר (ושעוד יגבר בעתיד) בצ'אטבוטים מבוססי AI הוא עצום. בהינתן שכמעט 1/5 מהתשובות של צ'אטבוטים מבוססי AI לגבי הסיפורים, הביוגרפיות והעובדות על אנשים וחברות יהיו מבוססי "הזיות", כאשר האמת ושמנו הטוב יעמדו למבחן תמידי.
לייעוץ משפטי וכיצד להגן על המוניטין ומניעת לשון הרע הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו. אנו ביוסי כתראן, משרד עורכי דין נסייע לכם בבחינת החשיפות המשפטיות שלכם ושל עסקכם.